פרק רביעי המערב שבמזרח: ישראל כמקור־לחיקוי בהגות ליברלית

באוטופיה אלטנרלנר , שפרסם בנימין זאב הרצל ב , 1902 שב האציל הגרמני קינגסקורט לארץ ישראל ב , 1923 כעשרים שנה לאחר שחנה בה במסעו לאי בודד באוקיינוס השקט עם בן לווייתו . עיניו נדהמות לגלות את הקדמה שהביאה ההגירה היהודית : זוהי ארץ מודרנית , מעוז של צדק חברתי . מגוון אמונות משגשגות בה בשלום . בחצותו את הקישון , חולף במהירות בין "פרדסים נהדרים של תפוזים ולימונים , " קורא קינגסקורט הנרעש : "בחיי , הרי זאת איטליה " ! רשיד ביי , "גבר יפה תואר , כבן שלושים וחמש , לבוש בבגד אירופי כהה ולראשו תרבוש אדום , " שרכש את השכלתו בברלין והיה לחלק מהארגון הכלכלי חברתי המופתי שהקימו תושבי הארץ היהודים , מספר לקינגסקורט על הרווח הניכר שהפיקו הערבים מהציונות . רשיד מסביר : "בכל העולם לא היה מקום עני ומעורר רחמים יותר מכפר ערבי בפלשתינה של סוף המאה התשע עשרה . " ואולם הודות להתיישבות היהודית "האנשים המסכנים האלה מאושרים הרבה יותר מפעם . הם אוכלים טוב יותר , הילדים שלהם בריאים יותר והולכים לבתי ספר . אמונותיהם ומנהגיהם הישנים לא הלכו לאיבוד ; הם רק זכו בחיים נוחים וטובים יותר . " הרצל לא חזה נכונה את התגובה ...  To the book