א. רוסו

מוחיפש י שבר את היה התרופה המודרניות הראשון בשיבה שחש הראשון אל כי המחשבה המהלך אירע בהגותו המודרני הקלסית של . הנועז די ז ' אן אם ז היה 'אק נזכיר טעות רוסו את . רוסו שמו קיצונית של לא םוויפט . * אבל רוסו לא היה "ריאקציונר . " הוא הפקיר את עצמו למודרניות . מתבקש לומר שרק בשל ההשלמה עם גורל האדם המודרני הוא נקלע שוב אל העת העתיקה . מכל מקום , שיבתו אל העת העתיקה הייתה בו בזמן התקדמות של המודרניות . בעודו פונה מהובס , מלוק ומן האנציקלופדיסטים אל אפלטון , אריםטו ופלוטרכוס , הוא זנח יסודות חשובים של המחשבה הקלסית שקודמיו המודרניים עדיין החזיקו בהם . אצל הובס השתמשה התבונה בסמכותה ושחררה את התשוקה ; התשוקה זכתה למעמד של אישה משוחררת ; התבונה הוסיפה למשול , ולו רק בשלט רחוק . אצל רוסו נטלה התשוקה את היזמה לידיה והתמידה ; בגזלה את מקומה של התבונה ובהכחישה בכעס את עברה המופקר החלה התשוקה לחרוץ משפט על שפלותה של התבונה , במילים הקשות של דברי המוסר של קאטו . סלעי הלבה הרותחת שההתפרצות * בעיני שטראוס סוויפט היה האישיות הגדולה ביותר בספרות האנגלית , מייצגה של ההתנגדות למדע המודרני מראשיתו . שטראוס...  To the book