פרק ד': מכתב שהגיע באיחור - פוליטיקה של אבל

א . תרבות מתאפקת מול תרבות מתפרצת בכל תרבות יש סידרה של טקסי מעבר /( rites de passage ) שבאמצעותם מממשים בני אותה תרבות את הכרתם שחיי האדם וחיי החברה , אף שהם נחלקים לתקופות ולפרקים אוטונומיים לכאורה , מתנהלים הם ברציפות , אגב מעבר ממוסד מתקופה לתקופה . טקס המעבר מציין בה בעת את סיומו של פרק חיים אחד ואת הכניסה לפרק חדש . הטקס חותם תקופה ופותח תקופה ומבליט בחתימתו ובפתיחתו את סגירותה ואת עצמאותה של כל תקופה . אך בה בעת הטקס מחבר את פרקי החיים הנפרדים לחטיבה אחת ארוכה , מתמשכת וקוהסיבית . אחדות חיי האדם וחיי החברה היא קונצפציה פילוסופית , הנולדת מתוך הכרת זהותו של ה"אני" ( פרטי או קולקטיבי , ( כישות המחברת את פרקי החיים השונים . ה"אני" פושט צורה ולובש צורה , אך במהותו הוא אחד הומוגני . תקופת הילדות , שבתרבותנו היא בעלת ייחוד ואוטונומיה , כפי שמתגלם בתרבות ביחס אל הילדות , מסתיימת בטקס המציין הן את סיומה והן את ההתקבלות לחברת המתבגרים או המבוגרים ; תקופת הרווקות מסתיימת בטקס פרידה מעולמם של נטולי עול המשפחה ובמקביל , בטקס כניסה לחיי אירושים או נישואים ; לידות ופטירות גם הן אירועים עתירי ...  To the book