יום אחד , סיפרו במושבה שהאנגלים עומדים כבר בכפר ג'יסר מג'אמע , במקום 93 בו נמצא עכשיו מפעל החשמל של רוטנברג . החלטתי שאני חייב לעבור מיד לאיזור יהודה - [ שהיה בשליטת האנגלים ] - כי האמנתי שהאנגלים יישארו לעמוד ליד ג'יסר שנה שלמה [ ולא יתקדמו , [ כמו שעמדו ליד פתח תקווה . ארגנתי לשם כך קבוצה של פועלים וכמה איכרים ש . ילכו עם נשק , כדי שנוכל להגן על עצמנו במקרה שיגיע פטרול תורכי . באותו זמן הגיע למלחמיה [ ליאו ] הרמן - שהיה האגרונום של התחנה [ בעתלית ] - והחל לעבוד במושבה . דיברתי גם אתו , והוא הסכים ללכת אתנו . " בשעה תשע או עשר בערב יצאנו דרך ההרים לג'יסר אל מג'אמע ; כולם היו חמושים , ולי היה מאוזר . וכאשר הגענו להר האחרון בקצה השטחים של המושבה , פגשנו במורד פטרול של חיילים הודים [ ששירתו במסגרת הצבא הבריטי . [ הם עצרו אותנו , שאלו מי אנחנו , והרמן - שידע צרפתית - ביקש שישלחו אלינו קצין . אמרתי אז להרמן שלא יגיד כלום על כך שאנחנו שייכים לניל . י" הורידו מכולנו את הנשק , ואז יצא אלינו קצין . הוא שאל מי אנחנו , והרמן אמר שאנחנו יהודים שרוצים לעבור לאיזור יהודה , כי אנו חושבים שהאנגלים יי...
To the book