מסתור במערה בהרים - ושוב מלחמיה

לאחר המהומות שהיא עשתה בא אלי אפרים ואמר : "בלינקוב , אתה חייב לעזוב את האסם כי חנה מוכנה למסור אותך מפני שבגללן : עצרו את אבא , כך היא אומרת . אבל אני אלך אתך , ובכל מקום שתהיה - אשמור עליך . " הייתי חייב אפוא לעזוב את 'הקבר החי , ' לברוח להרים , ולחפש שם מקום חדש להתחבא . עליתי להרים שמעל ואדי מיק י ח , ובעזרתו של אפרים הגעתי למערה קטנה שאפשר היה רק לשכב בה - או על הבטן או על הגב - ונכנסתי אליה . בימים הייתי שוכב שם , ובלילות הייתי יוצא ונודד בהרים . לאחר חצות הלילה , היתה חיה אשתי מביאה לי אוכל . כשהייתי רוצה לראות את הילד שלי - [ דוד , שהיה אז בן שנתיים וחצי ] - היא היתה מביאה אותו על ידיה . היא היתה באה אלי , בוכה על הצרות שלה , ואז חוזרת הביתה . כך חזר על עצמו הדבר הזה כל לילה . ופעם אחת היא מגיעה ומספרת שאנשי ועד המושבה קראו לה לבוא , הסבירו לה שהם יודעים שאני נמצא אפרים וחיה - המשיכו לעבד את שדות המשק , ותקופה מסויימת , עד שירד לרוחמה , גר חיים דב עם חיה בביתו של ברוך . בהמשך הדברים יסופר כי לאחר כיבוש הארץ בידי האנגלים קיבלה משפחת בלינקוב את הבית הזה , עם יחידת המשק במושבה כנר...  To the book