דברי אהרון ויצחק על נפילתו של אפרים

כזכור , קטענו לעיל את דברי שני האחים הצעירים , אהרון ויצחק , אשר כתבו על אחיהם . הבאנו את דבריהם על אפרים וקורות חייו עד קיץ תרפ - ט" ועתה נשוב ונשלים את דבריהם המתייחסים אל הקרב בו נקפד פתיל חייו , ואל הימים שאחר כך . נפתח בדבריו של יצחק . דברי יצחק כחצי שנה לאחר הקרב , ביום ט"ו בשבט תר ) ץ" פברואר , ( 1930 התכנסו בני משפחה וחברים ביער חולדה , לנטיעת עצים סביב הקבר . עוד לפני כן כבר יצקו אהרון ויצחק מצבת בטון פשוטה על הקבר , במקום להב המחרשה אשר ציין את המקום בחודשים הראשונים . יצחק , צעיר האחים , לא נאם באותו מעמד - אך את מחשבותיו הוא רשם ומסר לפרסום בעיתון 'קפא"י ידיעות - הביטאון בשפת יידיש של 'קופת פועלים ארץ ישראלית . ' בדבריו מביע יצחק גם את זעמו על הזנחת חולדה , ועל כך שאין מתגייסים בתנופה לבנות שוב את המקום . לביקורת זו היו שותפים כל בני המשפחה . הנה , אלה דבריו של יצחק ( המתורגמים מיידיש : ( ' על קברו של אחי / ( מה שלא נאמר ' ( ו"ט בשבט , תר 13 ] - ץ" בפברואר [ 1930 שלוש שנים עברו מאז ראיתי בפעם האחרונה את אחי , אפרים .  To the book