משבר גיל עשרים־ואחת - במחניים וביפו

בתשרי תרע ) ט" ספטמבר ( 1918 כובשים הבריטים את צפון הארץ . עתה באה אל קיצה תקופה של סבל נורא אשר עברה על אלפי המגורשים מתל אביב , והם מתחילים לשוב לבתיהם . זמן קצר קודם לכן - בתמוז או אב תרע - ח" החליטה שרה להצטרף לקבוצת מחניים בגליל העליון , אשר נוסדה בשנת 1916 על ידי חבורת פועלים , רובם חברי 'פועלי ציון' ( לאחר שעמדה נטושה כמה שנים מאז ניסיון התיישבות שלא צלח . ( כאן היתה שרה שוב עם רבקה אדלר שאותה הכירה כבר בפתח תקווה , ונקשרה ביניהן חברות אמיצה - כפי שעוד נראה בהמשך הדברים . באלול תרע"ח כותבת שרה אל ציפורה אחותה , ומביעה שביעות רצון מחייה בקבוצה : "אני בריאה ומרגישה את עצמי טוב מאוד במחניים . ... מתייחסים אלי טוב מאוד , מתחשבים אתי ומשתפים אותי לאסיפות . עכשיו אני קוצרת דורה ... . " ואולם , כעבור זמן לא רב , התהפך הגלגל ושרה כותבת קטעים קודרים , הן ביומנה האישי והן במכתב אל חנה . חלק מן הסיבה ל'ירידה נעוץ כנראה בכך שבחודשי החורף התבקשה שרה לעבוד במטבח ובמכבסה , ולא הוצעו לה עבודות השדה אשר כה אהבה . ואולי היה זה 'משבר גיל עשרים ואחת : ' את הדברים הקשים כותבת שרה ביומנה דווקא ביום ה...  To the book