עמירם היה ספורטאי מנעוריו , ובייחוד נמשך למגרש הכדורסל . כאשר עבר עם אמו מהרצליה לתל אביב - והחל ללמוד בבית ספר תיכון - הבשיל העניין , ועלה בקנה אחד עם פעילותו בתנועת הנוער 'ברית מכבים עתידי אשר ענפי הספורט השונים היו בראש מעייניה . קבוצת הכדורסל 'ברית מכבים עתידי היתה לשם דבר , והמועדון היה מרכז חייהם של החברים שהתגבשו תוך כדי אימונים ותחרויות . היה זה 'בית שני' לעמירם , ליהודה פוגאץ' ( אראל , ( לצבי זמיר ( לימים , אלוף פיקוד הדרום וראש ' המוסד' עד , ( 1974 ולגדעון בנדל - הרוח החיה בחבורה ההיא , ואחד השחקנים הבולטים בקבוצה . " המועדון והמגרש ברחוב אליהו ספיר בתל אביב - זה היה מין 'מוסדי כזה , משהו שהיום קוראים לו : מרכז קהילתי , " כך סיפר לי יהודה אראל , והמשיך וסיכם : " לשם הגענו יום יום , שם בגרנו , ומשם הלכנו לפלמ ... "ח" וכידוע , שלושה מבני החבורה ההיא יצאו לפעולה בשרונה - ורק שניים חזרו בשלום ... גדעון - כמו עמירם - היה ספורטאי מנעוריו , והוא המשיך בכך כל חייו . הפעילות הספורטיבית היתה חשובה לו מאוד , אך בתום מלחמת העצמאות הוא התנדב לשירות קבע - והקדיש את חייו לצבא ההגנה לישראל ....
To the book