ושוב בעפרה, בלעדיו

החלק הזה נחתם לאחר שמלאו כבר שלושים ואחת שנים למותו של יונתן - וסופו נעוץ בתחילתו : התחלנו את הסיפור ב"מחנה העובדים עפרה , " בשנת , 1975 ואנו חותמים בעפרה של שנת . 2007 יונתן בא אלינו כשהיינו כאן קבוצת רווקים ורווקות ומשפחות בודדות , ועתה היישוב הוא גדול ומבוסס , גרות בו כ 600 משפחות , וקיימים בו מפעלים , מוסדות חינוך גדולים וענפי חקלאות . רם בלינקוב מילא בשנת 2007 את תפקיד מנכ"ל משרד הפנים , ולאחר ביקור עבודה בעפרה הוא הפתיע אותנו ואמר שברצונו להנציח את זכר אביו ביישובנו . היתה זו עבורנו הודעה מרגשת מאוד - סגירת מעגל והמשך מדור לדור של קשר 'אינטימי' בין בית עפרה לבית בלינקוב ... לאחר התייעצות , החליט רם - בשם כל המשפחה - לתרום לשיפוץ בניין המדרשה ובית ספר שדה , המפעילים יחד 'מרכז ללימוד וסיור בעפרה . השיפוץ כלל 'מתיחת פנים' למבנה הישן , חידוש כל ציוד הספריות , הסדרת התצוגה של כלי עבודה עתיקים ובעלי החיים באיזור ( פוחלצים , ( כמו גם דוגמאות מעולם הצומח והדומם - לרבות מאובנים ייחודיים של בעלי סנפיר קדומים , מן התקופה שעוד לא ? בשה כאן הארץ .  To the book