ה. בצל הסוף הנשקף

באוקטובר , 1996 עם תום חגי תשרי , הוא מברך את "חבריי לגיל , איתם בניתי קיבוץ זה" בשיר ( בעקבות אלי נצר : ( אמר הבנאי : בניתי בית , כל גופו ליטפתי קומתו רוממתי , יש בו גם רקיע חלונות בו שניים : אחד לעמק והשני להר , בניתי בית , אני זקנתי - הלוואי תיוותר בו נשמת הבנאי . ובציטוט משל מרקוס אורליוס : ברכתי לכל אחד , בכל גיל : כל עוד אתה חי - כל עוד אפשרי הדבר , השתדל להיות איש טוב . יובל ה 80 לחייו של אב"ג נחגג , כנזכר , יחד עם חנוכת "מכון שיטים , " שמו החדש במעונו החדש של ארכיון החגים . לכאורה , זכה וראה בהתגשמות עיקר חלומו : הכרה ציבורית ממלכתית בערך מפעלו , אימוץ חזונו אל לב החברה שבה חי , וכל זאת - בקיבוצו שלו . אבל מי כאריה היטיב לדעת , שהכרה ציבורית היא בעיקרה חותמת מאשרת למפעל העומד כבר על תילו , וקירות המכון - משופצים ויציבים ככל שיהיו - אינם ערובה לרוח שתכוון את מהלכיו ותאיץ את פעילותו ויוזמותיו . יוזמות היו לו בשפע , אבל הוא היה מודע לגילו , והבין שהגיעה העת לצפות מראשית אחרית . צוות המכון הורחב , ובוג'ה , ידידו ושותפו לדרך מזה שנים , מונה למנהל המכון בפועל . יותר מכל היה אריה אסי...  To the book