ביום השואה תשנ"ח הוא כותב " ) בהרכנת ראש ( " לירון לונדון , ומשבח אותו על תכנית ייחודית שהגיש : " אני מודה לך על רגישותך , על הביצוע ועל אפשרות להציץ לעולם הטרגי של ילדים יהודים בשואה , שנקלעו למבחני אמונה - ועמדו בהם . " ומיד אחר כך , במכתב לשמואל שניצר , הוא מברך : " רגישותך לעיצוב מסורת חג , למועדים שנוספו ללוח היהודי ציוני ישראלי בימינו [ ... ] צריך הרבה אמונה בישראל שאין ברירה ואין לאן לברוח . " לגאולה כהן הוא כותב ( 3 . 5 . 98 ) על האהבה לארץ ישראל ולמקורות ישראל , ומביע חשש : " האם השנאה למקורות א"י של תלמידי תיכון אינה בגלל שהזרם החרדי בממשלה הוא המבטא בחיי יום יום , ובמעשה , באורחות החיים - את תרגומו וכפייתו , שמשניאה על הצעירים את אפשרות התייחסותם למקורות אלה ? אני רואה בתהליך זה , ובשנאה - טרגדיה היסטורית בלתי ניתנת לתיקון . " במכתבו לטובה אילן ולטובה יהודאי , ששלחו אליו את החוברת שכתבו "החזרת עטרה ליושנה" ( על ספר התורה שלקחו עימם לשבי הירדני חברי קיבוץ עין צורים בימי מלחמת השחרור , ונתגלה לאחר שנים רבות והוחזר לבעליו , ( הוא חושף מצוקת נפש : " קראתי בהולם לב את סיפור הקורו...
To the book