ג. בעין בוחנת ועט שלוף

במאי 1965 הוא מפרסם ב"שיטים" רשימה בשם "בין אנחה לרווחה , " המרכזת ומנסחת את רשמיו ותחושותיו מתקופת מחלה שפקדה אותו , ואילצה להזדקק למוסד הקיבוצי החדש ( יחסית ) - חדר החולים . ( טיוטת הרשימה ששמר בארכיונו מעידה על דקדקנותו בענייני דפוס ועיצוב - אפילו בעלון הקיבוץ . מה באותיות "מרים , " מה ב"פטיט , " איפה להתחיל פיסקה ואיפה להכפיל רווח - ובלבד שיהיה הכתוב ביטוי נאמן לדעת מחברו . ( " בשלושה מצבים מיוחדים חש חבר קיבוץ את יחודם של חיים אלה . בשמחה , באבל ובחולי . [ ... ] ובחולי כיצד ? לאחר הפסקה של 23 שנים הזקיקני הפרסונל הרפואי שלנו אל חדר החולים . בין נשימה כבדה לרעותה הרהרתי בייחודו של מוסד זה בחברתנו . בית חולים בביתי : אחיות , חובשות , מטפלות , טבחיות - כולן משלנו . הן מכירות את הפציינט 'בגודל טבעי ... ' וכל אלה כאילו מתעוררות בבוקר למענך , הפציינט האחד . החולה הוא בעצם יצור חסר אונים להושיע לעצמו , [ ... ] נעים שהוא יודע אל מי הוא משלח עיניו [ המבקשות ] רחמים . ליבך סמוך ובטוח שתקבל כאן את הכל , את המיטב . הרגשה זאת מקילה , מרגיעה , מעודדת ואף נוסכת גאווה . [ ... ] היה כאן גם מבחן...  To the book