ד. היש גם לנו "אני מאמין" יהודי?

בשנת / 94 בראיון הנ"ל ל"דבר , " כבר אין לאריה אשליות בדבר הנחלת מסורת כתהליך המתבצע מאליו , מתוך הצגת דוגמה והקפדה על התנהלותה בכוח האינרציה . " הם [ הדור הצעיר ] חיים בעולם של צהובונים , שהכותרות נעשות בו גדולות יותר ויותר , התמונות תופסות יותר מקום , כמו בג'ונגל של גירויים . ומי קורא מאמר עיוני בעולם של דלות הרוח ? דווקא על הרקע הזה מחריפה השאלה כיצד ייראה ביתו של הישראלי במעגל השנה ובמעגל החיים , ומחריפה מחויבות ההורים לדעת ולחנך , לבנות דור במובן הרוחני , לצקת משמעות לחיים דרך עיצוב התכנים המשפחתיים והקהילתיים בזיקה למסורת ולתנ . "ך" בעלון "שיטים" ה"כ ) תשרי תשמ"ו ) נחשפת הודאה בכישלון : " אחרי יובל שנים לחברתנו אין קונסנזוס בנושא 'אני מאמין' יהודי כאורח חיים . אני אישית , כהורה וכמחנך , חש בנושא זה כישלון אישי וחברתי של דור ראשון . לא הנחלנו , כי אפשר רק לנחול . ויתכן שלא היה מה להנחיל לבנינו , פרט ל'אחריותנו להיסטוריה היהודית' . [ ... ] ששת ימי החול והמסירות לעבודה בבניין משק וחברה היתה בהם קדושה צנועה , תוכן וטעם . לעומתם , השבת - היתה חולין . טעם היחד היה בשירה , בשיחה החושפנית...  To the book