א. התרבות - מן הקיבוץ הבודד אל התנועה

עיקר חשיבותה של המסה ההיא - בריכוזיותה ותמציתיותה . הדברים עצמם חוזרים ומופיעים , בהדגשות שונות , בכל המאמרים הרבים שכתב אריה , ובהרצאות שנשא בהזדמנויות שונות . את יישומם הוא ניסה , קודם כל , בקיבוצו בית השיטה . עם השנים עבר לפעילות במסגרות רחבות יותר : ועדת התרבות של הקיבוץ המאוחד , ואחר כך - ועדת החגים הבין קיבוצית . לא בבת אחת התארגנו המסגרות השונות , ולא כל צורך התקבל כמובן מאליו . באוצר הניירת שאסף אריה כל ימיו ניתן למצוא התכתבויות רבות , שעניינן לא התכנים שיש לגבש ולהטמיע , אלא האילוצים הכלכליים המתחייבים מהפעילות הזאת . ולא פעם מדובר בפרוטות ובזוטות - זר , כנראה , לא יבין זאת . ואולי לא רק זרים לא יבינו . באפריל 1971 מקבל אריה פנייה רשמית מוועדת התרבות המשותפת ( של 'ברית התנועה הקיבוצית ( ' להצטרף ל"גוף ציבורי חדש , מעין מועצת תרבות , " שבו יקחו חלק "פעילים" ( חברי קיבוצים מגויסים רשמית , שעבודתם משולמת ) בתחומי התרבות והאמנות , וכן "מספר אישים שאינם עוסקים כעת בבעיות תרבות במישרין , אך שיקול דעתם בשטח פעולה זה יוכל להיות לנו לתועלת . המועצה תתכנס שלוש ארבע פעמים בשנה , ותדון בב...  To the book