ב. הקשר מתהדק

הידיעה על ההתרחשות הגיעה ליגור , ולמחרת בבוקר באו לפקיעין אריה וגרשון פרדקין , נוטר בתחנת יגור , איש ה"הגנה" ומדריך מטעמה בבית הספר , שהכיר אף הוא את יוסף מביקורים קודמים והתיידד עימו . כשראו השניים את האיש החבול והשבור , שגם איבד אחת מעיניו במכות שהוכה , הציעו לו לקחת עימם מיד את שני הילדים ולהביאם ליגור . ההחלטה היתה קשה למשפחה - הם לא ששו להתנתק בבת אחת משני ילדיהם - אולם הדאגה לילדים גברה הפעם . יוסף ומשפחתו סירבו לעזוב את הכפר , אבל הילדים הועברו ליגור והוכנסו לבית הספר המקומי : כנגד הנימוק של הצלתם מאיומי הטרור הערבי לא עמדה עוד אספת החברים בהתנגדותה . יצחק בן צבי , אז כבר יו"ר הוועד הלאומי של הישוב , הבטיח לסייע בתשלום ההוצאות . סיפרה מרגלית : ( 1981 ) "ביגור הייתי מפחדת לישון על המיטה , כי בבית התרגלתי לישון על הרצפה . הפקידו מטפלת מיוחדת שתשב על ידי . כשהיתה הולכת - שוב שכבתי על הרצפה . " בכלל היתה הסתגלותם של שני הילדים המבוהלים מפקיעין לחיי בית הילדים היהודי קשה מאוד . הניתוק מהוריהם , ואחר כך הפרדתם זה מזו וצירופם לקבוצות בני גילם לוו בבכי קורע לב . הרגלי הניקיון , חילופי ה...  To the book