ז. ממרחק השנים

במכתב אישי " ) לך בלבד ("! שכתבה לו חניכה לשעבר לאחר שנים רבות , בהיותה כבר חברת הקיבוץ ( כנראה - כתגובה לפעילות בהתנדבות שדרש או ציפה ממנה , ( היא פורשת בפניו את פרטי הסבל הרב שחוותה בחניכה בביה"ס . משטר לימודים קפדני והדוק מדי , שעות עבודה רבות מדי במשק " ) שעבוד ספרטני , ( " עומס כבד מדי של פעילויות חברתיות , ושעות שינה מעטות מדי - כל אלה מנעו ממנה ( היא כותבת בשמה בלבד , אך מדבריה ברור שאין היא רואה את הדברים רק כעניינה שלה ) חוויות נעורים ושמחות נעורים ראשוניות " ) לא ידעתי נעורים מה הם , ("! ! ובפועל החלישו את היכולת לעמוד במטלות הכבדות שחיי הקיבוץ תובעים מן האדם הפעיל והמצפוני . " דגלנו בחיסון הגוף והנפש , איש לא העלה בדעתו במה זה יעלה . " וזה עלה ב"תזונה לקויה , חוסר שקט מינימלי , חוסר פרטיות משווע [ ... ] נראה לי שהפרזתם בהרבה , מעל לגבול המותר . " את אריה , שהיה מחנך קבוצתה בשנים המכוננות ההן , אחד ההוגים והמעצבים את מסגרות חברת הילדים בבית הספר , והיה בין מקימי ה"חטיבה" - היא רואה , בדרך הטבע , כמי שנושא ( לא לבדו , כמובן ) באחריות העיקרית למערכת שנבנתה : "אני מעריכה את היכו...  To the book