פרק שני: מסעות

הטיולים היו חלק בלתי נפרד מחייו של אריה . יתכן - משום הנדודים הרבים בימי ילדותו , ויתכן - משום שזו היתה רוח התקופה . את פרק הנעורים בחייו חסרי המנוח של אריה חותמים , למעשה , המסעות שערך בשנים 1942 ו . 1944 בילדותו , כזכור , נדד הרבה עם אמו , בחיפושיה אחר מקום בו תוכל להתפרנס , לגדל את ילדיה , ולבנות מחדש חיים , לאחר שאבד לה בלא עת בעלה התומך והאהוב . עם עלייתם ארצה מצאה ציפורה את ייעודה . היא היתה לאחות , מקצוע בו ראתה קודם כל שליחות ( הפרנסה ממנו היתה מצומצמת מאוד . ( אריה , מנעוריו ועד אחרון ימיו , ראה בארץ ישראל את מולדתו האחת . הוא התחבר אליה , קודם כל , דרך המקורות , ובראש וראשונה - התנ"ך . אריה חי את התנ"ך כאילו כל המתואר בו לא רק שהוא מציאות , אלא הוא מציאות המתרחשת כעת . דרך הטקסטים נקשר אל המקומות והנופים , ואל הנופים הלך כדי להחיות את הכתוב , להיצמד אליו ולחיות אותו - דרכם . תנועות הנוער - "המחנות העולים , " לגביו - רואות בטיולים , מאז ועד עתה , חלק מרכזי מהווי החיים של הנוער , ועיקר גדול במשנתן החינוכית : המאמץ המרוכז , הנחישות להגיע ליעד , פיתוח הסיבולת האישית , המודעות לצ...  To the book