|
|
בפתק לאמו , הנושא את התאריך , 27 . 10 . 35 שעה , 10 . 30 כתוב בעיפרון : 1 " י י - יצאתי מהבית לגמרי בסדר - סך הכל . המזוודה והמיטה שבה נתכנסו כל שאר הדברים , אף ליבי שלם איתי - כי אחרת לא כדאית כל יציאה זו . קשה הפרידה - אבל לפעמים היא דרושה והכרחית ... מובטחני כי כל צערכם ( ובפרט דמעותיה של אמא ) הפכו לדמעות גיל ולא עצב - שלכם אריה . אשתדל לכתוב באמצע השבוע . רק שלא תדאגו במקרה שמכתב יתאחר וכד , ' כי העייפות בזמנים הראשונים היא שתעכבנו ( אפשרי (! ותמנעני מכתוב מכתבים בסדר . " אריה : "יצאנו להכשרה בנען . אז התחילו המאורעות . 1939 1936 אני זוכר , כבר בנען ישנתי עם הנעליים ועם הרובה מתחת למזרן התירס , ועם לימוד האיתות על הגג , לקשר בין הישובים הערביים . כי נען ישבה בתוך גוש של ישובים ערביים . ואחרי זה - אף פעם לא נתנו לי לגמור שום דבר - כבר בתוך ההכשרה , צריך להקים סניף של "המחנות העולים" ברחובות . ואם לא מספיק ברחובות - למישהו נודע על הילדים הראשונים בכפר ביל ) ו" הישוב היה אז בן חמש , ( בני שמונה , תשע , עשר , אחת עשרה . אריה צריך להיות מדריך לילדים הראשונים של המושב ביל"ו . מה כלי ה...
To the book |
|
|