פרק עשירי: אלבר בלוך

שתי דמויות יהודיות מלוות את המספר בחייו - בלוף , המבוגר ממנו במקצת , וםוואן , שהוא בן דורם של הוריו . בלוך הוא בן למשפחה ששורשיה במזרח אירופה ושהקימה חנויות בפאריס במאה ה . 19 אף בהקשר היהודי בלון משתייך לבורגנות הזעירה , וכיוון שהתקשה לטפס בסולם החברה היהודית , הוא מבקש לו קיצור דרך - היטמעות בחברה הגבוהה הלא יהודית , היטמעות הנראית לו אפשרית בזכות הישגיו האינטלקטואליים . אותו בלוף , שיהדותו בולטת בל / למכרה , מופיע בבית גרמנט בהזמן שנמצא מחדש בתור ז'אק דה ח זייה , אדם המעוגן היטב בחברה הגבוהה הצרפתית אחרי שהצליח להשכיח כליל את יהדותו - בניגוד לסוואן , שחזר בסוף ימיו למקורותיו . בילדותו שמע המספר את שמו של ברגוט לראשונה מפי בלוך , שגילה לו אמיתות מביכות מאוד על הספרות והשירה : לראשונה שמעתי על ברגוט מפי אחד מחברי הבוגרים ממני שהיה נערץ עלי , בלוף . לאחר שהתוודיתי לפניו על הערצתי ללילה באוקטובר , פלט צחוק קולני של חצוצרה ואמר : "שומר נפשו ירחק מהתמוגגות נלוזה מהאדון דה מיסה . הוא סכנה מהלכת , נבלה סרוחה . אגב , אני חייב להודות שגם הוא וגם המכונה רסין , כל אחד מהם הצליח לכתוב פעם בחיי...  To the book