ביקור ראשון בבאלבק

אחרי שהסתופף זמן מה בטרקלינה של מרת סוואן , מחליט המספר לקיים את נדרו ולבקר בבאלבק , אותה עיר המתוארת בפי לגרנדן כשוכנת על חופים מפורסמים שאירעו בהם אסונות לרוב והאפופים תכריכי ערפל וקצף גלים שישה חודשים בשנה . החוף שלה הוא הקצה האמיתי של צרפת ושל אירופה , אדמה עתיקת יומין , והוא תחנתם האחרונה של דייגים הדומים לכל הדייגים שחיו מעולם נוכח ממלכת הנצח של ערפילי הים והצללים . על תיאור מליצי זה נוספות הערותיו של סוואן , שתיאר את באלבק כמקום התצפית הטוב ביותר להתבוננות בסערות עזות . על כנסיית באלבק , מן המאה xil n , xm m אמר סוואן שהיא בנויה בסגנון רומאני למחצה , והיא הדגם המוזר ביותר של הסגנון הגוטי הנורמנדי , המזכיר את האמנות הפרסית . מאז , בערבי פברואר הסוערים והמתוקים , עורר קול הרוח הנושבת בנפשו ובדמיונו של המספר תערובת של נהייה אחר ארכיטקטורה גוטית עם תשוקה לסערת ים - טבע ואמנות שחברו יחד באותה עיר . בדמיונו ראה סערות מכות בדפנות כנסייה שנבנתה על ראש צוק נוכח פני האוקיאנוס . אך בהגיעו לבאלבק נכונה לו הפתעה : אותה כנסייה לא נמצאת כלל על חוף ים סוער . אמנם האבנים למגדליה ולאולם המרכז...  To the book