פרק שביעי: משבר ההלכה

למהותה של התורה שבעל פה המושג תורה שבעל פה , לפי ברקוביץ , מגלם את הליבה של רעיון הברית בין הקב"ה לעם ישראל . רבי יוחנן מבטא רעיון זה באופן מפורש : "לא כרת הקב"ה ברית עם ישראל אלא בשביל דברים שבעל פה , שנאמר : 'כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל . "' כבר חז"ל הצביעו על העובדה התמוהה שעל אף המעמד המכונן של ההתגלות האלוהית וקבלת תורה בהר סיני , עדיין אי אפשר לראות באירוע זה את מימושה המלא של הברית בין הקב"ה לעם ישראל . לא בכדי מתארים חז"ל את מעמד הר סיני במילים " שכפה הקב"ה עליהם את ההר כגיגית . " כלומר , חוקי התורה נכפו במעמד ההתגלות בהר סיני על עם יוצאי מצרים , מבלי שהייתה לעם ישראל אפשרות להשפיע על ההשלכות העתידיות של פעולה מכוננת וגורלית זו . ואמנם , המדרש הציג את הנקודה החלשה של ברית סיני : "אמר רב אחא בר יעקב : מכאן מודעא רבה לאורייתא . " רש"י : "שאם יזמינם [ הקב"ה ] לרין למה לא קיימתם מה שקיבלתם עליכם - יש להם תשובה , שקיבלוה באונס . " רק מפעל התורה שבעל פה - כפי שחז"ל יישמו אותו בתקופות המשנה והתלמוד - כתהליך חקיקה של חכמי ההלכה , הפך את היחסים בין הקב"ה לעם ישראל לקשר ...  To the book