ט הכפייה והמדינה

שהרי צמיתות גמורה היא זו שבה ניתן שירות בלתי ברור ובלתי מוגדר , מקום שבו אין אדם יכול לדעת בערב איזה שירות יידרש ממנו בבוקר , שם אדם מחויב לעשות כל מה שגוזרים עליו . –הנרי ברקטון בשלב מוקדם יותר בדיון שלנו הגדרנו זמנית את החופש כהעדר כפייה . אבל הכפייה היא מושג בעייתי לא פחות מן החירות עצמה , ובמידה רבה מאותה הסיבה : אין אנו מבדילים בבירור בין מה שאחרים עושים לנו ובין מה שנסיבות פיזיות גורמות לנו . לאמיתו של דבר , האנגלית נותנת בפינו שתי מילים שונות להבחנה הנחוצה : גם כשמוצדק לומר שהנסיבות אילצו ) compelled ( אותנו לעשות דבר מה , אם נאמר שהדבר נכפה ) coerced ( עלינו הרי אנו מבליעים בדברינו הנחה שגורם אנושי פעל כאן . כפייה היא כאשר מעשיו של איש אחד באים לשרת את רצונו של איש אחר , לא לצורכו שלו כי אם לצורכו של האחר . לא שהכפוי אין לו בחירה כלל ; לו כך היה הדבר , לא היינו מדברים על " עשייתו . ” אם מנחים את ידי בכוח להתוות את חתימתי , או אם לוחצים באצבעי על הדק של אקדח , משמע שלא עשיתי מעשה . אינוס מעין זה , העושה את גופי כלי שרת לזולתי , דבר רע הוא , כמובן , לא פחות מן הכפייה גופה , ומאות...  To the book