ו שוויון, ערך ומעלה

אינני רוחש כבוד כלל להתלהבות לשוויון , שאני רואה בה רק אידיאליזציה של הקנאה . –אוליבר ונדל הולמס הבן מטרתו הגדולה של המאבק לחירות היא השוויון בפני החוק . על שוויון זה במסגרת הכללים שאוכפת המדינה אפשר להוסיף שוויון דומה באשר לכללים שבני האדם נשמעים להם מרצונם החופשי ביחסיהם ההדדיים . הרחבה זו של עקרון השוויון אל כללי ההתנהגות המוסרית והחברתית היא הביטוי הראשי של הרוח הדמוקרטית , כפי שנוהגים לכנותה – ויש להניח כי צד זה שלה הוא המסייע ביותר להקהות את עוקצו של האי-שוויון שהחירות יוצרת בהכרח . אולם השוויון בכללים הכלליים של החוק וההתנהגות הוא הסוג היחיד של שוויון המסייע לחירות והוא השוויון היחיד שאנו יכולים להשיג בלי להרוס את החירות . לא די שאין בין החירות ובין סוג אחר כלשהו של שוויון ולא כלום – היא אפילו מוכרחה ליצור אי-שוויון בהרבה עניינים . זו התוצאה ההכרחית מחירות היחיד וזה חלק מצידוקה של חירות זו : לולא הוכיחה תוצאת חירותו של היחיד שכמה דרכי חיים מוצלחות יותר מאחרות , הרבה מן הטיעון בזכותה היה מתמוסס . הטיעון בזכות החירות דורש שהממשלה תנהג בבני האדם מנהג שווה לא משום שהוא יוצא מן ההנחה...  To the book