ד חופש, תבונה ומסורת

אין לך דבר פורה גדולות ונצורות יותר מחכמת החירות ; אבל אין לך דבר קשה יותר מלימוד החירות ... לידתה , בדרך כלל , בעיצומן של סופה וסער , ובעמל רב היא מכה שורשים בינות לסכסוכים אזרחיים ; את ברכותיה אין קוטפים אלא בשעה שהיא מגיעה לזקנה ושיבה . –אלקסיס דה טוקוויל אף שהחופש אינו מצב טבעי אלא מוצר של ציביליזציה , אין יסודו בתכנון מראש . מוסדות החופש , בדומה לכל מה שהחופש יוצר , לא הוקמו משום שהבריות ראו מראש את הברכות שהם עתידים להביא . אך משעה שהכירו ביתרונותיו התחילו בני האדם לשכלל ולהרחיב את מלכות החופש , ולצורך זה גם החלו לתהות על דרך פעולתה של חברה חופשית . התפתחות זו של תיאוריה של חירות התרחשה בעיקר במאה השמונה-עשרה . היא החלה בשתי ארצות , אנגליה וצרפת . האחת ידעה חירות מהי ; השנייה לא ידעה . כתוצאה מכך יש לנו עד היום הזה שתי מסורות שונות בתיאוריה של החירות : האחת אמפירית ובלתי שיטתית , וחברתה עיונית ורציונליסטית – הראשונה מבוססת על פרשנות של מסורות ומוסדות שקמו ועלו מאליהם ולא הובנו כל צורכם והשנייה חותרת לבנייתה של אוטופיה , שתכופות נוסתה אך מעולם לא בהצלחה . בכל זאת הרי הטיעון הרציונ...  To the book