|
|
אנו ע דיין קרובים מדי לקריירה הכבירה והמזהירה הזו מכדי לנסות שלי . אני יכול לחבר את הכורסה שלידי באטלייה לענן שבשמיים , לרשרוש הדקל שעל שפת המים , בלי מאמץ להבחין בין האזורים המוגדרים במרחב , בלי להפריד בין המרכיבים השונים של המוטיב שלי , אשר ברוחי אינם אלא מכלול אחד" ( הערה של מאטיס , המצוטטת בידי ז'ורז' דיטווי בתוך ; ALe Feu des signes , Geneve , Skira , 1962 77 לשאלתה של קלרה מקצ'סני : אך מה לעשות שלא ל / מיד מרגישים רגש , ? השיב מאטיס ללא היסוס : "במקרה כזה אין מציירים . כאשר באתי לכאן הבוקר לעבוד , לא הרגשתי שום רגש ; אז יצאתי לרכב על סוס . כשחזרתי , חשתי רצון לצייר , והרגשתי במלואו את אותו רגש שכה ייחלתי לו" . ( MacChesney , 1913 ) 78 "האם הציור שלך אינו הדרמה המתחוללת בינך ובין הטבע - הטבע שבחרת לצייר ? הטבע הדומם הזה שהנחת כאן , אני כבר יודע כיצד הייתי רוצה לצייר אותו ; הירוקים האלה , הוורודים , הצורות האלה - יש בו מנעמים שמפתים אותי . אבל מה זה יעזור אם אומר לך כיצד הייתי אני מצייר אותו ? אני חש אותו באופן מסוים , אתה היית חש אותו באופן אחר . כאשר תצייר אותו , אסור שיהיה לך רע...
To the book |
|
|