|
|
א . אדם חדש בארץ חדשה-ישנה כבר בשנות מפנה המאה הציגו המבקרים את ביאליק ואת טשרניחובסקי כשני צדיה של השירה העברית בדור התחייה . הללו ערכו דיכוטומיה סכמטית המציבה את ביאליק ואת טשרניחובסקי משני עברי המתרס , כאילו היו ניגודים בינריים : לביאליק הועידו המבקרים את הצללים ואת התוגה של בית-המדרש הישן , ולטשרניחובסקי את שמחת החיים ואת חיק-הטבע "היווני" - היפה והמופז . קלוזנר ובני דורו זיהו את ביאליק עם חובשי ספסלי הישיבה ובית-המדרש , ואת ברדיצ'בסקי וטשרניחובסקי כנושאי דגלו של רעיון "היהודי החדש . " רעיון זה נולד בעקבות המפגש עם תורת ניטשה , שהטיפה ליצריות ולגבורה , לאהבת הטבע והיופי , לרדיפת הכוח והשררה , לאינדיבידואליזם אנוכי חסר גבולות ומגבלות . אפילו מקס נורדאו , איש מחנהו של הרצל , גינה בהקדמה לספרו פרדוקסים את מי"ב המאמץ את הפטפוטים הלוטים בערפל של "ניטשה המשוגע והאומלל . " לא כל שכן שאחד-העם ראה בדבקותו של מי"ב ברעיונותיו ובערכיו של ניטשה קמח טחון ממקור ישראל , בתוספת ארית שאינה נוחה לעיכול . ביאליק לא הרבה לכאורה לכתוב על דמות "היהודי החדש , " ושרטט בשיריו , במונולוגים הדרמטיים שלו ובסיפ...
To the book |
|
|