|
|
א . מקורו של הצפריר כדי לבטא את התנגדותו לעולמם הרעיוני של "הצעירים" ולדברי הרהב הראוותניים שלהם , השאולים מרוח המערב , ברא ביאליק יציר לשוני מקורי ומבריק - "צפרירים" - המתהפך לכל הגוונים . הצפרירים הם בריות מופזות - מלאכיות וךמוניות כאחת - והשם שניתן להם מתיך בתוכו עושר לא נדלה של משמעים ומשמעי-לוואי הצפריר - הן כסימן והן כמסומן - הוא , כמאמר ניטשה , "מעבר לרע ולטוב : " יש בו היבטים דמוניים ויש בו היבטים מלאכיים ; יש בו צדדים דוחים וצדדים מושכים ; הוא מענג ומענה בעת ובעונה אחת . לא אחת ביטא ביאליק , בעקבות אחד-העם , את הרעיון שלפיו כל הרעיונות המערביים וכל סממני ההופעה המערבית הגנדרנית של "הצעירים" אינם אלא אחיזת עיניים ומסכה . המערביות של "הצעירים" אינה משתלבת באופן אורגני בספרות ישראל לדורותיה , אלא מביאה לתרבות העברית מיני "נטעים זרים" מ"שדות נכר" הגורמים לקרע ולדיסהרמוניה . מושג "הצפרירים" כהמצאה לשונית מבריקה וכרפרנט מיתו-פואטי המייצג בריות אגדיות , רואות ואינן נראות , מדגים רעיון זה בעושר לא נדלה . הוא מתיך בתוכו גם את התופעות החיוביות של בוקר חייה של האומה וגם את התופעות שנגדן ...
To the book |
|
|