|
|
ירון צור בנובמבר , 1948 כחצי שנה לאחר הקמת מדינת ישראל , נחת בשדה התעופה של חיפה עורך דין בן , 38 פרוספר כהן שמו , המזכיר לשעבר של הפדרציה הציונית במרוקו . אף שהיה נשוי ואב לילדה הוא הגיע בגפו - רעייתו ובתו עתידות היו לעלות חודשים אחדים אחריו . לימים תיאר את נחיתתו בחיפה : הייתה שבת . ההתרגשות חנקה את גרוני . מסביבי שמעתי עברית , שוטרים , סבלים , נשים , ילדים , כולם שאלו זה את זה , צעקו בשפה זו שאינני מבין אותה , אך עצם ההאזנה לה הציפה אותי . חשבתי על רנאן [ הוגה הדעות הצרפתי הנודע בן המאה התשע עשרה ] שעה שהגדיר את שפת התנ"ך : "אשפת חצי פלדה , כבל עשוי שזרים אדירי כוח , טרומבון ארד הקורע את האויר בשניים שלושה צלילים חריפים - זוהי העברית . ( Cohen 1993 , 59 ) " ! לא התנפלות על אדמת הקודש כדי לנשקה , לא התרגשות לנוכח מימוש התפילות לחזרת היהודים לארצם מתוארים בקטע הזה . כהן נזכר בהתרגשותו לשמע צלילי העברית - שפה שאיננו מבין ושכדי לתאר את עוצמת השפעתה עליו נדרש למורשתו הצרפתית דווקא . שונים הם זיכרונותיו של עולה אחר ממרוקו , הרב שמואל בן הרוש , שהגיע עם משפחתו חודשים אחדים לפני כהן , בה' ב...
To the book |
|
|