"רוסים" בישראל כקולקטיב פוסט־סובייטי: על יישומו של רפרטואר תרבותי

יוליה לרנר מאמר זה מבקש להעשיר את מגוון נקודות המבט המשמשות היום לבחינת הציבור דובר הרוסית בישראל . סוציולוגים טוענים כי הדינמיקה התרבותית , האתנית והפוליטית של דוברי הרוסית נובעת מהיותם קהילת מהגרים ; מפרספקטיבה מחקרית של היסטוריונים של עם ישראל מצטיירים בני קבוצה זו בעיקר בצאצאים עכשוויים של הקהילות היהודיות המזרח אירופיות . חוקרי החברה הישראלית נוטים לראות ב"רוסים '" בישראל קבוצה אתנית חברתית כלכלית מתהווה המפלסת לה דרך משלה בשדה החברתי תרבותי הישראלי הנחלק לאשכנזים-מזרחים , חילונים-דתיים , ימנים-שמאלנים . על רקע נקודות המבט הקיימות אני מציעה להתבונן בציבור הזה מזווית אחרת ולראות בו סובייקט קולקטיבי פוסט סובייטי . מתוך מיזוג של הממד הדיאכרוני והממד הסינכרוני המצויים בגישות הקיימות , אני מעלה את האפשרות שכדי להבין את הציבור הרוסי בישראל יש לגייס גם את עברו הסובייטי וגם את ההווה הפוסט סובייטי שלו ( ראו גם לרנר . ( 2012 חקר הטרנספורמציה הפוסט סובייטית נעשה בדרך כלל בשטחים הנחשבים " פוסט סובייטיים" במובהק . ואולם , כחלק מן התהליכים שהתרחשו אחרי התפוררותה של המערכת הסובייטית עברו קבוצות ...  To the book