פרק רביעי: גם וגם, לא ולא, "תחליט כבר מה אתה"

מי שחצי חצי , זה הכי שווה . יש בי גם וגם . גם גפילטע פיש וגם ג'חנון . התחושה שלי היא שזה יתרון - הרפרטואר שלי הוא יותר רחב , היכרות עם העדות והמנהגים , מאכלים , שורשים שהם פולנים ושורשים שהם תימנים . אני מאוד גאה שהילדים שלי הם גם תימנים וגם פולנים וגם עיראקים , מצד אישתי . וזה חיבור לארץ ישראליות , שהנה אנחנו צברים וכמה שיותר - יותר טוב ! אבל אי אפשר להיות גם וגם , אי אפשר , תמיד מישהו יבוא ויגיד לך - מה אתה ? ואם תגיד מעורב , הוא ימשיך לחקור . יגידו - כן , אבל מה אתה באמת . ועד שלא תיתן תשובה שהיא לכאן או לכאן הוא יניח שאתה מתחמק . ואם תתעקש לא לענות אשכנזי או מזרחי , אפשר לראות איך בלי שתענה , כבר יחליטו בשבילך , לפי מה שהתרשמו ממך עד לאותו רגע ( יובל . ( יובל מתחיל ומסיים את הראיון , בהפרש של שעה ורבע , בשתי אמירות שונות לגבי היותו "גם וגם : " בתחילת הראיון הוא מציג את המאפיין שהוא מכנה "היתרון" שבמנעד ההתנהגויות הרחב , ה"רפרטואר" שגופמן ( 2003 ) מכנה "פרסונות" או "מסיכות" שהיחיד יכול לעטות כשהוא עולה על הבמה החברתית . אך בסיום הראיון , אחרי שתיאר חוויות וסיטואציות שונות שקשורות בז...  To the book