|
|
לבסוף נשאר לנו לדון במיגזר של כפרי המיעוטים , ההולכים ומתרחבים עקב הריבוי הטבעי הגבוה של האוכלוסיה . התפשטות בלתי נמנעת זו מתרחשת למרות המגבלות הקשות המוטלות על הכפרים על ידי השלטונות , והיעדר כמעט מוחלט של דאגה לשיכון העממי , כפי שתואר בפרקים הקודמים . אך ענייננו כאן הוא אדריכלות הבניה למגורים בכפרי המיעוטים . הבית המשפחתי המסורתי של הכפר הערבי והדרוזי , שהיה צמוד ומעורב במשק החקלאי , על הבהמות והעופות שלו , הפך לשריד מן עבר . הבניה באבן מסותתת נעשתה נדירה , ונחלתם של אמידים , בגלל מחירה הגבוה , המשק החקלאי שינה את אופיו ובהמות המשא הוחלפו במכוניות ובטרקטורים . אורח החיים נשתנה אף הוא : חלק ניכר של בני הכפר , ובמיוחד הצעירים , מועסקים בעבודות מחוץ לכפרם . הריהוט וציוד משק הבית נעשו מודרניים , רמת החיים עלתה , הותקנו רשתות חשמל , מים וטלפון , ונוצר קשר מהיר וקל עם השירותים בעיר . כל אלה , יחד עם קורטוב של התבוללות בתרבות הישוב היהודי , ששימש מקור לדגמים המודרניים למיניהם , גרמו לכך שבית המגורים הכפרי הלך ודמה לבתי הכפר היהודי על כל פרטיהם , מעלותיהם ומגרעותיהם . גם החברה הערבית והדרוזי...
To the book |
|
|