הבניה הספקולטיבית למגורים

עד כה צוינו ההבדלים החריפים בין בניית המגורים האוטונומית ( בניה לפי החלטות ובקרת המשתכן ) לבין הבניה ההטרונומית ( זו שמחליט עליה הזולת והכפויה על המשתכן . ( אך הבניה הפרטית של בתים חד משפחתיים אינה אלא חלק קטן מבניית המגורים בישראל . לעומת זאת בניית "הבתים המשותפים" מהווה חלק ניכר ( כ ( 80 ° / 0 מבניית המגורים בערים . תכנונו ועיצובו של הבית המשותף המקובל כיום בכל חלקי הארץ , נקבעו בעיקרם בתל אביב , שם התפתח בהדרגה טיפוס בית שנאגר בו ידע רב והבנה של דרישות הציבור על ידי הבונים . ההתחשבות בדיירים העתידים לגור בבית המשותף גדולה בהרבה מזו של חברות השיכון ושל משרד השיכון , משום שהדיירים הם קוני הדירות שיש להשביע את רצונם . משום כך הבתים המשותפים הספקולטיביים הם לעתים קרובות "אנושיים" יותר מבנייני השיכון . אך התאמה זו לדרישות הציבור ולטעמו הביאה גם להשלטת האסתטיקה הקישוטית , הזעיר בורגנית , על התכנון והעיצוב . השכבה הזעיר בורגנית , שהיא מרבית האוכלוסיה העירונית ( כלומר מרבית אוכלוסיית הארץ , שלמעלה מ 90 ° / 0 ממנה מתגוררים בערים , ( מייחסת חשיבות יתרה לכך שבתי המגורים , הרהיטים והציוד יבטא...  To the book