הבניה ההמונית והתעשיה

המוגמרות הקשיחה של מוצרי האדריכלות המודרנית היא אחת הסיבות לאכזבת הציבור ממנה . האדריכלות המודרנית שואפת לעצב מוצרים בעלי ייחוד ולא בעלי כושר השתנות והתאמה לתנאים בלתי צפויים ( וירטואליים . ( הדבר ניכר , למשל , בתכנון בתי החולים , שמיד עם גמר הקמתם מתברר שהם מיושנים בתפישתם . הספונטניות , הרב גוניות והבלתי צפוי שבתופעות החיים מפריעים תמיד לבעלי השררה הסמכותיים , אשר מעדיפים אחידות נוחה לתפעול . אחידות זו מקלה על שליטתם בחברה , כפי שאפשר לראות בצבא , כמו גם במוסדות חינוך רבים . כיום מתרבים הספקות בדבר יעילותה של שיטת השיכון ההמוני , לא רק מפני פשטנות התוצר שלה , כי אם גם מפני הניצול הלקוי של תהליכי התיעוש והמיכון העומדים לרשותנו . ונשאלת השאלה : האם שיטת הבניה ההמונית , אשר מייצרת סדרות אינסופיות של בתים זהים , אומנם מתחייבת מתהליכי המיכון והתיעוש של החברה המודרנית ? עצם העובדה שהשיטה היתה קיימת הרבה לפני הופעת המיכון והתיעוש , מוכיחה בעליל שלא הם שגרמו להופעתה . השיטה היתה נוחה למנגנונים הביורוקרטיים ולמבצעים , שכן נוח לחזור באורח מכני על אותן הפעולות כדי לקבל אותו תוצר , וכך היה גם בש...  To the book