|
|
אחת הבחינות הבסיסיות של תהליך השיכון העממי היא מידת אי תלותו של האזרח במימסד החברתי והשלטוני . האוטונומיה של הפרט בחברה ובמדינה , כמו גם האוטונומיה של קבוצות חברתיות למיניהן , חשובה מאוד להבנת תופעת השיכון . אפשר לומר שהבנת האוטונומיה של הפרט ושל קבוצות חברתיות מבחינת מעשה השיכון חשובה כשבאים להעריך חברה ודרכי תפקודה . המדינה המודרנית היא מדינה ממוסדת וביורוקרטית המנוהלת על ידי גופים וארגונים ממוסדים . כך הדבר במדינות שמשטרן קפיטליסטי ודמוקרטי כמו גם במדינות בעלות משטר אוטוריטר / הקרוי סוציאליסטי . בין הגורמים השונים של המיסוד והתעצמות מנגנוני השלטון החברתי , כדאי לציין את הגורם הדטרמיניסטי בתיאוריה של המערכות : גיוון ברכיבים ובפעילויות של המערכת החברתית מביא לגיוון בקשרים בין רכיבים השונים , וגיוון זה של קשרים מביא לרמת ארגון גבוהה יותר ' . ככל שהארגון חל יותר על מוסדות חברה ושלטון , כן גדלה דרגת המיסוד שלהם ודרגת עוצמתם . בפרק זה נתרכז בהיבט אחד , והוא מידת האוטונומיה וההבדל נומיה שיש לפרט במדינה המודרנית , וההשלכות שיש לכך על תופעת השיכון . האוטונומיה של הפרט פירושה מידת החופש שלו...
To the book |
|
|