השתכנות עממית והשתכנות אמידה

עד כה עסקנו בהשתכנות עצמית של שכבות עממיות ומעוטות אמצעים . אך גם בשכבות האמידות שואפים האזרחים להשתחרר ממרות השלטון ומן הנורמה החברתית השוויונית , הנמוכה יחסית . כל "וילה , " כל בית פרטי , הם בגדר "השתכנות עצמית , " שכן בעליהם דייריהם מתכננים ומקימים אותם לפי רצונם ומושגיהם , בעזרת אנשי מקצוע : אדריכלים , מהנדסים וקבלנים . משתכנים אלה נתונים רק למגבלות המפורטות בחוק ובתקנות , המבטיחות את התאמת הבניין הנבנה למתכונת העירונית או האזורית . כך קונים אזרחים אמידים את האוטונומיה שלהם באמצעים הכלכליים שבידיהם ( ולעתים - בעזרת קשריהם עם המימסד . ( דאגתנו אינה נתונה להם אלא לשכבות החברתיות הנמצאות בתחתית ההיררכיה הכלכלית . ההבדל הניכר באמצעים שבידי השכבות העממיות העניות בהשוואה לשכבות האמידות קובע , כמובן , את ההבדל בין אדריכלות עממית לבין אדריכלות העשירים . האדריכלות העממית מוגבלת בבחירת חומרי הבניה , ונאלצת להשתמש בחומרים הטבעיים המצויים בסביבה , ובשיירי החומרים היקרים יותר המיובאים מרחוק או מיוצרים בתעשיה . בגלל מגבלות אלו מצטיינת האדריכלות העממית בצניעות , פשטות , והיעדר של ראווה והעמדת פני...  To the book