אחרית דבר

דיוקנה של סובייקטיביות כיצירה קולנועית לדעתי על מלכות דראג להבהיל משפחות ולא לגרום להן להרגיש טוב עם עצמן . ג'ון ווטרס ( ives 1992 . 88 ) בחרתי לסכם את הספר ביצירתו הקולנועית של ג'ון ווטרס , באותם סרטים שבהם מופיעה מלכת הדראג דיוויין . ( Divine ) זאת כיוון שעיון בסרטים אלה חושף תהליך מעניין של התפתחות סובייקטיבית . יצירתו המוקדמת של ווטרס מתמקדת בדחף ובהתענגות , ובצורות שונות של סטיות , המוצגות כאינהרנטיות לחברה ולתרבות האמריקאית בכלל ולקולנוע בפרט . במהלך השנים , אלה מפנים את מקומם לעשייה קולנועית בעלת אופי "סמלי" ( אם כי מבחינה תמאטית , הסרטים עדיין מקפלים בתוכם את אותם הנושאים ) ולחיפוש אחר דרכים לתיעול ההתענגות במטרה להביא לשינויים חברתיים ותרבותיים . קשה להעלות על הדעת דיון במלכות דראג וסובייקטיביות מבלי לכלול בו את הופעותיה של דיוויין בסרטיו יוצאי הדופן של הבמאי ג'ון ווטרס . עיצוב גופה של דיוויין והדברים שאותם היא מייצגת חופפים להתפתחותו של ווטרס כיוצר סרטים . אני רואה בחפיפה זו , כאמור , אנלוגיה להתפתחות סובייקט . הסרטים הראשונים עוסקים בפרוורסיה רבת הצורות , בדחפים החלקיים , וב...  To the book