פרק עשירי פשוט לכאורה, מורכב כהלכה "שיר-העם" של ביאליק "תרזה יפה": עברית, יידיש, גרמנית

א . משוואה מטעה ומתעתעת שירו של ביאליק "תרזה יפה" הוא השלישי בסדרת "שירי-עם" שפרסם המשורר בחורף 1908 בכתב ' gnntotn < . קודמיו בסדרה - השירים "בין נהר פרת ונהר חידקל" ו"יש לי גן" - הם מונולוגים של בת ישראל שהגיעה לפרקה , והיא כמהה לממש את נשיותה ולהינשא לאלתר לבחיר לבה , האמתי או ההזוי . כידוע , דמות נשית המדברת בריש גלי על תשוקותיה ועל להיטותה להשיג חתן אינה מצויה בפולקלור היהודי המזרח אירופי , העומד בסימן הצניעות וההצטנעות , ויש בכך משום תחבולה פרודית של משורר מחוכם ומודרני , המשתעשע במיני וריאציות של איפכא מסתברא . אף ייתכן שביאליק נטל כאן מוטיבים נפוצים מתוך הפולקלור - הרוסי , הליטאי או הגרמני "ו - גייר" אותם כהלכה . אגב כך , הוא שם בפי הנערה "העברייה" דברים היאים בדרך-כלל ל"שקצה" חסרת עכבות , עד כי בסופו של דבר מקורם הנכרי אינו ניכר עוד . במקור הנכרי , הנערה או העלמה הכפרייה , הגדלה בחיק הטבע ואינה כפותה במוסדותיה של החברה הממוסדת , מתלוננת תכופות על גנה השומם ועל פרחיו שנרמסו , על אהבה-עד-מוות ועל אכזבה הקורעת את לבה לגזרים , וכל זאת באופן גלוי , מפורש וחסר עכבות . "ב שירי-העם" ש...  To the book