פרק תשיעי המו גלים על "ים לידער" - גלגול אישי ביידיש של שירי הים של ר' יהודה הלוי

א . ביאליק והים האם אך במקרה הקים ביאליק את ביתו לא הרחק מן הים ? באביב , 1924 כאשר גמלה בלבו ההחלטה לעזוב סוף סוף את ברלין , שבה התגורר כשלוש שנים במעמד של "אורח נטה ללון" ולעלות לארץ-ישראל , הוא החל לבנות בית מידות על מגרש שרכש עוד לפני עלותו ארצה , אות לכך שלא התלבט כמלוא הנימה אם להשתקע בתל-אביב , אם לאו . סופרים אחרים מבין ידידיו מתקופת ברלין , ובמיוחד ש"י עגנון , פסחו על הסעיפים , ונדדו בגופם ובנפשם רצוא ושוב בין עיר הקודש והריה הרמים לבין גבעות החול השפלות של "יפו יפת ימים" והעיר העברית שקמה לצדה . ביאליק , לעומתם , בחר לאלתר - כמו אחדים מטובי חבריו מימי אודסה - להקים את ביתו בקרבת הים , בעיר העברית הראשונה , שראש העיר הראשון שלה , מאיר דיזנגוף איש אודסה , ביקש להקימה במתכונת המרכז האודסאי החרב : עיר חוף חילונית ותוססת , שעטנז אורבני שחציו מוקדש לשעשועים וחציו לתורה ומלאכה . הצייר חיים גליקסברג , אף הוא איש אודסה , שצייר את דיוקנו של המשורר והתהלך אתו ברחובות העיר הנבנית , תיעד את שיחותיהם הארוכות בספר , בלוויית רישומים קלים שהעלה בחרט . בין הרישומים בולטת תמונתו של ביאליק המתפר...  To the book