|
|
אם מתייחסים רק לאירועים שהובילו לעידן המודרני וחושבים רק על ההשלכות המיידיות של התגלית של גלילאו , שוודאי הממה את המוחות הגדולים של המאה ה 17 במלוא כוח השכנוע של אמת ברורה מאליה , היפוך הסדר ההיררכי בין העיון למלאכת היצירה , או שמא סילוקו של העיון מטווח הכשירויות האנושיות המשמעותיות , נראה כמעט מובן מאליו . נראה מתקבל על הדעת לא פחות שהיפוך זה יעלה את האדם העושה במלאכה , העושה והיוצר , ולא את האדם הפועל או האדם כחיה עובדת , למרומי טווח האפשרויות האנושיות . ואמנם , בין המאפיינים הבולטים של העידן המודרני מראשיתו ועד ימינו אנו מוצאים את העמדות הטיפוסיות של האדם העושה במלאכה : האינסטרומנטליזציה שהוא עורך לעולם , האמון שהוא נותן בכלים וביצרנות של מי שעושה חפצים מלאכותיים ; אמונו בתוקף החובק כל של הקטגוריה אמצעים מטרה , הביטחון שלו שאפשר לפתור כל בעיה ושכל מניע אנושי אפשר לצמצם לעקרון התועלת ; הריבונות שלו , התופסת כל דבר נתון כחומר ורואה בטבע כולו "אריג עצום שממנו נוכל לגזור כל מה שנרצה ולתפור אותו מחדש כראות עינינו ; " הזיהוי שלו בין שכל לכושר המצאה , כלומר , הבוז שהוא רוחש לכל מחשבה שאי...
To the book |
קרן פרידריך אברט
|
|