|
|
ראינו שהחיה העובדת יכולה להיגאל מגזירת כליאתה במחזור החוזר ונשנה של תהליך החיים , מהיותה נתינת עולם של כורח העבודה והצריכה , רק באמצעות גיוס של כשירות אנושית אחרת , כשירותו של האדם העושה במלאכה , שבתור עושה כלים לא רק מקל על כאב העבודה ותלאותיה אלא גם בונה עולם של קיימות ; זוהי הכשירות לעשות , ליצור ולייצר . גאולתם של החיים , המתקיימים באמצעות העבודה , היא העולמיות , המתקיימת באמצעות מלאכת היצירה . יותר מכך , ראינו שהאדם העושה במלאכה יכול להיגאל מחוסר המשמעות שנגזר עליו , מ"ריקון הערך של כל הערכים" ומחוסר האפשרות למצוא אמות מידה תקפות בעולם שנקבע על ידי הקטגוריה של אמצעים מרד . התוצאה העקבית ביותר של מרד זה היא אפוא החזרה ל"ערכים דתיים , " אבל לערכים אלה אין עוד שורש באמונה או בחוויות דתיות אותנטיות , אלא הם דומים לכל ה"ערכים" הרוחניים של ימינו בהיותם ערכי חליפין , המושגים במקרה זה תמורה "ערכי" הייאוש שנזנחו . 84 במקום שבו הגאווה האנושית נשמרה ללא פגע , הטרגדיה ולא האבסורד היא שנתפסת כתו ההיכר של הקיום האנושי . הנציג הגדול ביותר של גישה זו הוא קאנט , שבעיניו הספונטניות של הפעולה והכשיר...
To the book |
קרן פרידריך אברט
|
|