|
|
הן הבוז לעבודה בתיאוריה של העת העתיקה והן התהילה שקושרת לה התיאוריה המודרנית שואבים את חשיבותם מן ההתייחסות הסובייקטיבית של העובד או מפעילותו , בין שהם מפקפקים ביגיעתו ובין שהם משבחים את יצרנותו . אולי הסובייקטיביות של ההתייחסות ברורה יותר בהבחנה בין מלאכה קשה למלאכה קלה , אבל ראינו שלפחות במקרה של מרקס - שבהיותו גדול התיאורטיקנים של העבודה משמש בהכרח כמעין אבן בוחן בדיונים אלה - יצרנות העבודה נמדדת ונשקלת כנגד הדרישות שמעלה תהליך החיים למען שעתוקו שלו ; היא שוכנת בעודף הפוטנציאלי הטבוע בכוח העבודה האנושי , ולא באיכותם או באופיים של הדברים שהוא מייצר . באותו אופן , ההשקפה היוונית שדירגה ציירים כנעלים על פסלים ודאי לא התבססה על הערכה רבה יותר לציירים . נראה שההבחנה בין עבודה למלאכה , שהתיאורטיקנים שלנו סירבו לה והזניחו אותה והשפות שלנו התעקשו לשמר , אכן נעשית עניין של דרגה ותו לא כל זמן שאין מביאים בחשבון את אופיו של הדבר המיוצר כמשהו המתקיים בעולם - את מיקומו , את תפקידו ואת משך השהות שלו בעולמנו . ההבחנה בין לחם , ש"תוחלת החיים" שלו בעולם היא יום אחד בקושי , לבין שולחן , שיכול בקלות ל...
To the book |
קרן פרידריך אברט
|
|