פתח דבר

אריאלה אזולאי ועדי אופיר ספר זה עיצב את המחשבה שלנו , בנפרד ובמשותף . למדנו אותו , חשבנו במחיצתו ולימדנו פרקים מתוכו בהקשרים שונים . הוא היה מקור השראה לכמה קורסים מרכזיים שפיתחנו בשנים האחרונות : ' פילוסופיה פוליטית מנקודת מבטן של נשים , ' 'על מושג הפוליטי , ' ' הזמן של השלטון' ו'משטר המבט המודרני . ' מעבר לעניין האינטלקטואלי שעורר הספר בין תלמידינו , בדרך כלל הוא עורר יותר מספרים רבים אחרים - גם מנעד רחב של רגשות . בקצה השלילי הופיע ייאוש , שצמח מן ההבנה שאיננו יכולים לשלוט באופנים שבהם אחרים יפךשו וימשיכו את הפעולות שלנו ; בקצה החיובי הופיעה לא פעם התרגשות , בתגובה לשחרור מאשליית האמונה שכבני אדם בודדים בכוחנו לשנות את העולם . תחושת השחרור מן הנטל שמטילה אמונה כזאת לוותה בהתרוננות . זאת היתה תוצאה של ההבנה כי מוגבלות כוחם של יחידים אינה אלא צירו השני של כוח פוטנציאלי הטמון בתיאום ובשיתוף פעולה בין רבים - הכוח לפעול יחד . למנעד רגשי זה אחראי בעיקר הפרק על הפעולה . רבים מקוראי המצב האנושי זיהו את הספר קודם כל עם הפרק הזה , שהוא אמנם אחד הטקסטים הנפלאים ביותר שכתבה ארנדט . אבל הפאתוס ש...  To the book