|
|
האדמות הנטושות שבידי מדינת ישראל שימשו לקביעת עובדות בעלות חשיבות רבה : . 1 הן היוו מעין תריס בפני חדירת מסתננים שרצו לשוב לאדמותיהם . . 2 הן נכס כלכלי בעל חשיבות עליונה לשיקום ופיתוח המשק החקלאי בארץ . . 3 במצב של נהירה המונית של עולים - הן גורם ראשון במעלה בקליטתם . למעשה החל עיבוד האדמות הנטושות על ידי קיבוצים ומושבים עוד לפני סיום הקרבות . בשלב הבא פנו היישובים אל המוסדות המוסמכים לקבל אדמות נטושות לעיבוד למען השלמת מכסות הקרקע שלהם : כך פנו משקי גוש חרוד ב 1949 בתביעה להוסיף להם חלק מהאדמות הנטושות . בעקבות פנייה זו ניתנו להם לעיבוד לשנה אחת בלבד : כפר יחזקאל 2 , 000 דונמים מאדמות זרעין גבע 1 , 000 דונמים מאדמות זרעין ר 700 מאדמות קומיה תל יוסף ועין חרת 1 , 400 דונמים ( לכל אחד ) מאדמות קומיה בית אלפא קיבלה לעיבוד מאדמות מרצף חפצי בה קיבלה לעיבוד מאדמות יובלה בית השיטה ומולדת קיבלה לעיבוד מאדמות כפרה ( שטח בסך 10 , 000 דונמים ) יזרעאל קיבלה 4 , 000 דונמים מאדמות זרעין הזורע פנה לקבל 3 , 000 דונמים מאדמות אבו זורייק משמר העמק תבע לקבל 2 , 000-1 , 500 דונמים מאדמות אבו שושה
To the book |
|
|