|
|
תפיסת קרקעות על ידי היהודים לא הייתה עקיפת חוקים ממש . נהפוך הוא , היא נועדה להבטיח את זכויות ההיאחזות על הקרקע שכבר נרכשה על ידי היהודים . כאמור , החוק כפי שפירשוהו אנשי האדמיניסטרציה הבריטית , הגן באופן כמעט מוחלט על אלה שאחזו בקרקע שאינה שייכת להם . כדי למנוע היווצרות של "זכות חזקה" על הקרקע , קבעו היהודים את עובדת ההתיישבות היהודית בה על ידי עיבודה מייד לאחר שהערבים המחזיקים בה אספו את יבולם . לאחר קביעת עובדות בשטח היו הפלחים , שגילו התנגדות לכך קודם לכן , מוכנים לוותר על האדמה שנרכשה , תמורת הסכמי פיצויים או הסכמי העברה לשטחים אחרים . אולם המשימה לא הייתה קלה , שכן התהליכים המשפטיים בקשר לרכישה היו מאוד מסובכים . זה היה מהלך העניינים : ברגע שהגיעה פנייה לשופט בעניין זכות החזקה על הקרקע , היא הועברה לבית המשפט לענייני קרקעות , ובינתיים המשיך הפלח להחזיק בקרקע , ומחמת ההתדיינות והערעורים נמשך לעתים טיפול מעין זה מחמש עד עשר שנים . יתירה מזו , האוחז בקרקע יכול היה להחכיר את השטח , ואם הצליח החוכר החדש להחזיק בחלקתו במשך שנה , היה זוכה בהגנה חוקית . במקרה של עימות ממין זה , היה בסמכו...
To the book |
|
|