"אופקים חדשים": על חטאי

איש לא יוכל ליטול מהם את זכויותיהם . הם "בעלי הבית" של אמנות ישראל . הם אלה שהשחיתו אותה על בסיס החורג מפרובינציאליות , הם שהעניקו לה ייחוד יחסי של רגישות וצבע , הם אלה שהעמידו לה תקן של איכות , שכוחו עדיין במותניו . כוח רב : הם חדרו , הם שלחו שלוחות ארוכות אל רוב הגילויים האמנותיים שנוצרו אחריהם עד שנות השמונים . מדברים עליהם כעל טראומה . עובדה : גם האמנות המושגית הישראלית יצאה לרוב רווייה בליריקה של רישום "רגיש" ורישול מעודן ( ראו את פנחס כהן גן המוקדם . ( גם ה"פופ" הישראלי הקרין ברובו שקיפויות אקספרסיביות וכתמיות עמומה אמורפית ( הנרי שלזניאק . ( ל"ז גם המינימליזם הישראלי רואה את עצמו , בין השאר , כמוצר ביניים של זריצקי ו / או ארוך ( האזינו לקופפרמן , נוישטיץ וכו . ( ' כן כן , הם הטראומה של אמנות ישראל . "אופקים חדשים . " לכן , סולחים להם , על שמעולם לא הציגו עמדה מגובשת , שהיו מסוכסכים ומבולבלים בתוך עצמם , שראשיתם היתה רחוקה מלהיות מופשטת ומודרניסטית ( חרף הפוזה הצעקנית שלהם ) ושלא מעט אמנים קלושים נשרכו תחת שובלם . האמת היא , שהמסר האמנותי של "אופקים חדשים" הוא מסר של חמישיה בעיקר...  To the book