הערבי הקטן של נולדה

. 1983 התערוכה החשובה ביותר המוצגת כרגע במקומותינו היא תערוכת האקספרסיוניסטים הגרמנים , במוזיאון תל אביב . אמנם כבר שמעתי רוזנים ודוכסים של חצרותינו , הפוטרים אותה בסגנון : "נו באמת , סך הכל אוסף בוכהיים . שאריות מסוג . 'ב ראינו טובים מהם באירופה . " ... אבל אני , העני ממעש , אומר , שזהו הלחם והגבינה הלבנה של האקספרסיוניזם הגרמני , עקרון הממשות שלו . 464 יצירות מכל הסוגים , מכל הגדלים , מכל הטכניקות , מכל המי ומי של ההירואיקה הגרמנית והמודרנית , כל הזיעה והדם , ואגרופים גם , פה ושם . וזה , האמינו לי , טוב , טוב מאוד . אבל לא על אנקות הגבהים שלי בתערוכה הנדונה לספר ידעתי , כי אם על אי אלה מחשבות זוטריות שעלו בי בתערוכה , או אם לדייק , מול הערבי הקטן של נולדה . הערבי הקטן של נולדה חיכה לי בפינה . סמוק , עבה , מעוות , תוקפני , חזק , ישיר . לא פחות מכן ערמומי , חלקלק . יופי של ערבי . לבטח , עמדתי מולו מכושף כאותו בורגני וינאי , שפגש לראשונה בחייו בערבי באדמות עמק יזרעאל ב . 1920 זכורים לי הרבה ערבים משנות העשרים . הרי פגשתי בהם באולם הסמוך , באותו מוזיאון ממש , רק לפני מספר חודשים , בתערו...  To the book