אמנות נטו ואמנות ברוטו

לפחות אמן אחד , עתיר זכויות באמנותנו , דעתו אינה נוחה מההגיגים המתרוצצים מעל דפים אלה . אמן זה , פסל הידוע בחזות המודרניסטית מינימליסטית של יצירותיו , הלך דרך ארוכה בשדות אמנות ישראל . בנערותו , ביקש אחר שורשים ארכאיים מקומיים לאמנותו ועד למדבר הקדום הגיע . בבחרותו , יצק את דמות הישראלי הלוחם בתארים תנ"כיים , אך זמן קצר בלבד חלף והוא פנה הלך לו אל שפת האמנות הבינלאומית . כך , על כל פנים , האמין . מכאן אל כל מקום , מעכשיו ומאתמול אל כל זמן . פורמליזם נקי מכל פניות מקומיות , ספרותיות , לאומיות , מיתולוגיות . צורה לשמה . "אמנות נטו , " הוא זרק לעברי לפני זמן מה , שלושים שנה לאחר מרידתו . ישבנו ברב שיח מסוים , שאולי עוד נדבר בו , והוא , כמו חיכה להזדמנות להטיל את דופי הרגיונליות החביבה עלי לאחרונה . וגם אם התמהמה , ידעתי כי בוא יבוא . הן לא מכבר , ביקשתי השתתפותו בתערוכה רגיונלית למהדרין והוא סירב בתוקף : הוא לא יתן ידו לכבילת האמנות לצרות האופק הזו - שלא לומר , הריאקציוניות הזו - של המקומיות . מי בכלל שואל ולמי בכלל איכפת אם סזאן היה צרפתי ? התריס . אמנות איכותית איננה אמנות של מקום מסוים...  To the book