ואף על פי כן

לסוג " ת" האף היהודי" באמנות הישראלית ההיסטוריון , סנדר ל . גילמן , מי שהירבה לחקור את סוגיית ה"אחרות" הגופנית של היהודים , הצביע על נטייה מערבית רווחת במאה התשע עשרה לזהות את האף היהודי הטיפוסי כאף אפריקני , וזאת כחלק מהדימוי המקובל של היהודי כ"שחור ' . " כך , ב 1850 כתב רוברט נוקס על המראה היהודי : "קו המצח והאף נוטים לעצב קו קימור אחד ; האף צר יחסית בבסיסו , ובהתאם , העיניים קרובות זו לזו ; שפתיים מלאות מאוד , פה בולט , סנטר קטן , והפיזיונומיה בכללותה , בהיותה כהה על פי רוב , ניחנה בחזות אפריקאית . " כשכתב היינריך היינה על הסופר היהודי גרמני , לודביג בורן , הוא ציין את "האף הארוך , שהוא מעין מדים שבאמצעותם מזהה ה' אלוהים המלך את משרתיו הישנים , גם אם 3 זנחוהו . " העיסוק האמנותי העכשווי ב"אף היהודי" אותר על ידי נורמן קליבלט , אוצר תערוכה " יהודי מדי " ? במוזיאון היהודי , ניו יורק , . 1996 תערוכה חשובה זו , אשר עמדה כולה בסימן העיסוק האמנותי יהודי בשאלת הזהות היהודית בחברה רב תרבותית מודרנית , כללה , בין השאר , מספר יצירות בנושא ה"אף . " כגון , יצירתו של דניס לןרדון , סדרת " אפים יהו...  To the book