הדם הוא הנפש

מבוא : "יהודי ודם ! היש שני הפכים גדולים מאלה " ... ? כשכתב אחד העם את המשפט המחייב והקשה , אם לא התמוה , הזה ב 1893 ( במאמרו " חצי נחמה ( " הוא עשה זאת בצל עלילות הדם . הדברים שייאמרו להלן אפשר שיאששו את טענתו של אחד העם וירחיבוה , ככל שהדבר מביך בצל המתרחש מעבר לקו הירוק , אשר מזמן כבר הפך לקו אדום . ובכל זאת : אנו נזקקים לאחד העם , כפי שנזדקק למרטין בובר , לש"י עגנון , לאצ"ג ולשאר יוצרים אשר מגשרים במוצהר ובמפורש בין מסורות הדם היהודיות לבין היצירה האמנותית בישראל . די בעיון בהיקף המדהים של הערך "דם" באנציקלופדיה של התלמוד כדי להעמידנו על גודל ועומק איסורי הדם למיניהם ביהדות . הייתכן להפריד בין נורמה חמורה זו , עתיקה ככל שהינה , לבין תמונת דם מסוימת , עקבית למדי , דהיינו - קומפלקס אדום מסוים שנזהה באמנות ישראל ? נבהיר : אנו מודעים לקושי המתודי שבדילוג משם לכאן . לכן , אין אנו מתיימרים לזהות " ארכיטיפ" דמים כלשהו בעם היהודי ( גם איננו רואים כל דרך להוכחת ודאותם של ארכיטיפים , מעבר להצגת שכיחות קולקטיבית תרבותית גבוהה של ביטויי יצר . ( אנו באים אך ורק לבדוק בדיקת דם קולוריסטית של אמנ...  To the book