נמרוד בתפילין

או : הפאגאניזם היהודי של אמנות ישראל עובדה : להוציא קומץ זעום ( מרביתו , אגב . חוזרים בתשובה . ( האמנות הישראלית נוצרה ונוצרת בידי אמנים חילוניים . אין זה מפתיע , שבעשרות השנים האחרונות ניתן אף להכליל אודות רוב גדול במיוחד של אמנים נטולי זיקה ביוגרפית ישירה או עקיפה ( בית אבא ) לשמירת מסורת יהודית . מקרה חרמן שטרוק , ( 1944-1876 ) צייר החובש כיפה ומבקש אחר הברית בין אמנות לאמונה , מהווה חריג נדיר למדי במחוזותינו . הדיבר השני שמתוך עשרת הדיברות שומר על תוקפו , מסתבר , בעבור מאמיניו ' . ואף על פי כן , החלל האמוני , כדרכו של כל חלל , קורא למילויו , קל וחומר בתחומי האמנות , אשר על פי מהותה עניין לה בטרנסצנדנטלי . סיפורה של מסה זו הוא סיפור הניסיון האמנותי ישראלי למלא את החלל , לעתים מתוך ההכרה בחלל הריק , ואולי גם מתוך חרדת החלל הריק . כך או אחרת , סיפור לא פשוט . האמנות היהודית החדשה נולדה במחצית המאה התשע עשרה מתוך רחם ההשכלה היהודית . מורדי הישיבה ופורשי ה"חדר" נמשכו אחר "פסל אפולו" ( על פי רוב , ציור ריאליסטי מרכז אירופאי , ( בהעדיפם את המאייסטר הפולני , הגרמני או הצרפתי על פני הרב היה...  To the book